חשוב להדגיש כי משרד החינוך הגדיר את מניעת הנשירה כאחד מהיעדים המשמעותים ביותר. על כן הוא מפנה משאבים וגורמי מקצוע רבים.
נתחיל בתוך בתי הספר- החל מהמנהל (כן, בחוזי מנכל ישנו חיוב של מנהל המוסד החינוכי ליצור קשר עם התלמיד ולברר את סיבת אי ההגעה כבר אחרי היום השני, ולדווח לרשויות אחרי שבעה ימים בהם תלמיד לא מגיע)
דרך המחנכת והיועצת שתפקידן בניית תוכנית אישית שתסייע לתלמיד להתמיד להגיע באופן רצוף ותקין.
ונסיים בגורם המקצועי, החדש יחסית- רכז ההכלה- שכל תפקידו לאפשר למידה הטרוגנית בכיתה שתמנע נשירה ותחזק התייחסות אישית לתלמיד.
מלבד בית הספר- גם ברשות יש מי שדואג לתלמידים הנושאים וזו הקבס, קצין ביקור סדיר.
תפקידו של הקבס הוא קשר עם התלמיד הנושר (הגלוי או הסמוי) סיוע בחיפוש אחר מסגרת חלופית או סיוע בחזרה למסגרת הקיימת ובניית תוכנית אישית לתלמיד הזקוק לה.
לקבס יש גם האמצעים לסייע הן מבחינה רגשית והן לימודית בתקציב המיועד רק לכך. (כל רשות ותקציבה היא)
ממליצה בחום לעבוד עם גורמי הסיוע ולא כנגדם.